עובדים על העובדים?

המושג חל"ת נכנס לחיינו בסערה בעקבות המשבר.

מעסיקים רבים נאלצו בתקופה האחרונה לעצור את הפעילות העסקית ולהוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). המוסד לביטוח לאומי נרתם באופן מיידי לעזרת העובדים בכך שהודיע על שורה של הקלות בכל הנוגע לזכאות בתשלום דמי אבטלה עבור תקופת החל"ת.

אין ספק כי ההירתמות של המוסד לביטוח לאומי לסייע לעסקים ראויה לכל שבח, במיוחד בתקופה קשה זו בה אנו רואים שמשרדי הממשלה השונים לא ממהרים לבצע פעולות הנחוצות באופן מיידי להצלת המשק.

יחד עם זאת, לא רבים יודעים, אבל הזכאות לקבלת פיצוי מהביטוח לאומי עבור תקופת החל"ת עשויה לפגוע בזכויות העובדים במידה משמעותית.

כדי להבין כיצד הזכאות לחל"ת פוגעת בזכויות העובד עלינו להקדים הקדמה קצרה בנוגע לזכויות העובדים במקרה בו המעסיק שלהם נכנס להליכי חדלות פירעון (או בשפה המוכרת – "פשט את הרגל").

כולנו מתפללים ומקווים שהמשבר יחלוף במהרה וכל העסקים יחזרו לשגרה ללא נזקים. אבל ככל הנראה עסקים לא מעטים יצטרכו לעבור בעקבות המשבר הליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. 

בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 (אלול תשע"ט) כאשר מעסיק נכנס להליכי חדלות פירעון זכאים העובדים שלו לקבל מהמוסד לביטוח לאומי 100% מהשכר שלא שולם להם (עד תקרה של 5 משכורות בגובה של כ- 8,840 ₪ כל אחת).

כמו כן, במקרים מסויימים זכאי עובד שהמעסיק שלו נכנס להליכי חדלות פירעון לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה נוספת עבור זכויות כגון פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פידיון ימי חופשה, דמי הבראה ועוד. סך הגמלה הכוללת שעובד יכול לקבל עשויה להגיע לסכום של מעל 114,000 ₪.

לעומת זאת, כאשר עובד נמצא בחל"ת הוא זכאי לקבל דמי אבטלה בגובה של בין 30% ל-  80% מהשכר החודשי (תלוי בגילו ובמשכורתו של כל עובד) ובנוסף, המוסד לביטוח לאומי אינו משלם עבור חמשת הימים הראשונים של היציאה לחל"ת.

אם בכך לא די, הזכאות לגמלה עבור תקופת החל"ת מוגבלת לתקופה של בין 50 יום ל- 175 יום (תלוי בגיל העובד ובמצבו המשפחתי) והיא באה על חשבון ימי האבטלה שכל עובד זכאי לקבל. כאשר עובד מנצל את זכאותו לדמי אבטלה בתקופת החל"ת הוא במקביל גם מקטין את תקופת הזכאות לדמי אבטלה שהוא יהיה זכאי לקבל לאחר סיום עבודתו אצל המעסיק.

למעשה, הפגיעה בעובדים היא כפולה. ראשית, הפגיעה בשכר שהם זכאים לקבל עד הפסקת העבודה - בכך שהם מקבלים רק שכר חלקי של עד 80% במקום שכר מלא. שנית, הפגיעה בדמי האבטלה שהם יהיו זכאים לקבל לאחר הפסקת העבודה בכך שהם יהיו זכאים לדמי אבטלה לתקופה קצרה יותר.

לצורך הדוגמא: עובד בן 40 עם 3 ילדים שמרוויח משכורת ברוטו של 8,000 ₪ זכאי לדמי אבטלה בשיעור של 66% מהשכר לתקופה מקסימלית של 175 יום.

בהנחה שאותו עובד יצא לחל"ת מאמצע חודש מרץ ועד סוף חודש אפריל הוא יקבל עבור התקופה הזו סך של כ- 7,038 ₪ כאשר במקביל הוא גם ינצל 45 יום מתוך ימי האבטלה העומדים לרשותו כך שיעמדו לרשותו רק 130 יום נוספים.

לעומת זאת, בתרחיש בו מעסיק נאלץ בעקבות המשבר לסגור את העסק והוא לא הוציא את העובדים לחל"ת, אזי אותו עובד יהיה זכאי לקבל את מלוא השכר שלא שולם לו על ידי המעסיק עבור מחצית חודש מרץ ועבור חודש אפריל – כלומר סך של 12,000 ₪ ובנוסף עדיין תהיה לו זכאות לקבל דמי אבטלה לתקופה מלאה של 175 יום.      

בשורה התחתונה העובד בדוגמא לעיל עשוי להפסיד מיציאתו לחל"ת סכום של כמעט 20,000 ₪.

מסקנה - אם אתם חוששים שהעסק לא ישרוד את המשבר או שהוא נמצא בפני קריסה לא בטוח שכדאי להשאיר את העובדים בחל"ת.

מאחל לכולם בריאות איתנה, הצלחה ושגשוג.  

_{אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין .}